<h1>או"ז הלכ' שבת סימן י"ד</h1>
<h2>דף לה:</h2>
פרק במה מדליקין בסופו אר"י אמר שמואל כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה א"ר יוסי בר אבין לא כוכבים גדולים הנראים ביום ולא כוכבים קטנים [שאין] נראין [אלא] בלילה אלא בינונים. ירושלמי ריש פרק קמא דברכות כמה כוכבים יצאו ויהא לילה רבי פנחס בשם ר' אבא בר פפא כוכב אחד ודאי יום שנים ספק לילה שלשה [ודאי] לילה [כו'] אמר רבי יוסי בר אבון ובלחוד דמתחמי תלתא כוכבים מן כוכביא וכן הלכה דבשלשה כוכבים בינונים הוי לילה לכל דבר והכי פריך סתמא דתלמודא רפ"ק דפסחים ופ' הקורא את המגילה למפרע [כ', ע"ב] דהא קיי"ל דעד צאת הכוכבים לא הוי לילה וילפי' לה מקראי פ' הקורא ורפ"ק דברכות ור"י ור' נחמי' ור' יוסי דאפליגו בבין השמשות ס"פ במה מדליקין [ל"ד, ע"ב] מודו כולהו דבשלשה כוכבים בינונים הוי לילה אלא שר' נחמי' סובר חצי מיל קודם הראות כוכבים בינונים ספק אם היתה לילה אם לאו ור"י אומר אין ספק כי אם כהרף עין כך פירש"י רפ"ק דברכות ולר"י משתשקע החמה התחיל ספק בין השמשות אבל ג' כוכבים בינונים וכהרף עין קודם לכן [הוי] לילה גמורה כדא' ס"פ במה מדליקין [ל"ה, ע"א] דבתר דשלים ביה"ש דר"י הדר מתחיל ביה"ש דר' יוסי ונ"מ שאם עשה מלאכה אליבא דר' נחמיה ונראו ג' כוכבים בינונים בתוך שעור חצי [מיל] למלאכתו חייב אשם תלוי ולר' יוסי כשיעור כהרף עין כגון שהכה בפטיש אבל לכתחילה צריך לפרוש ממלאכה משתשקע [החמה] דארבב"ח אר"י הלכה כר' יהודה לענין שבת.
